שאלות ותשובות

מבחינה פסיכולוגית, כן. מבחינה כלכלית- מעשית, התשובה היא לא. חשוב להבין כי במידה וקיים חוב לבנקים, ניתן לבדוק את חיובי הבנק מיום פתיחת החשבון, גם אם פתוח יותר מ- 7 שנים. כלומר, אם קיים חוב, מדובר על מו"מ על גודלו, כשבמו"מ זה, ניתן להכליל גם שנים קדומות. במידה ותובעים את הבנק (ולא נושאים במו"מ על גודלו של החוב, כאמור), חוק ההתיישנות חל על החשבון ולכן ניתן לבדוק רק 7 שנים לאחור. בנוסף, מדובר על בית משפט, עם ההוצאות המשפטיות הנלוות וביסוס הטענות חייב להיות מוצק בהרבה.

המסקנה: כל בעל חוב לבנק (במיוחד אם מתנהל יותר מ-7 שנים) עדיף לו כי ינהל את המו"מ עם הבנק בעת דרישת החוב ולא לאחריה, אז קשה יותר שכן לא מדובר בקיזוז אלא בהחזרים, מדובר בהתנהלות בבית משפט ובמשמעויות הנלוות לה.

ידע וניסיון הוא שם המשחק. כאשר מגיעים למו"מ עם בנק- אם לגיוס אשראי, אם להפחתת עלויות ואם להסדר חוב, נדרש הלקוח לידע בנקאי רב. גוף המתמחה בנושא הוא היחיד המסוגל להציג את הידע הנדרש בפני הבנק ולהשיג ע"י ידע זה תוצאות טובות בהרבה ללקוח.

המטרה בבדיקת הבנק היא לחסוך כספים בהתנהלות מול המערכת הבנקאית. האם הבנק יכעס, זה תלוי באיזה בקשות/טענות באים. בד"כ כשהלקוח בא לבנק עם שגיא, הבנק יודע שרווחיו מאותו לקוח יקטנו. מניסיוננו, יש הבדל גדול בתגובת הבנק אם באים אליו עם טענות עבר על חיובי יתר (אז קיימת לעיתים בעיתיות להמשיך ולעבוד עם אותו בנק), לבין ניהול מו"מ על הטבת תעריפים, אז הבנק מנהל מו"מ עסקי ידידותי עם הלקוח ומערכת היחסים ממשיכה להתנהל באופן תקין.

צריך להפריד בין ריביות מקסימאליות, גבוהות, לבין ריביות שנגבו שלא כדין (למשל בניגוד להסכמים שיש לבנק עם הלקוח, עקב התנית שירות בשירות וכו').במידה והיו ריביות ועמלות שנגבו שלא כדין, ניתן לבצע בדיקת חישובי ריבית אחורה בשנים ולדרוש קיזוז חוב או החזר מהבנק. במידה והלקוח חויב בריבית מקסימום (ולא חתם על הסכם שאומר אחרת), הרי אין טענה ממשית מול הבנק ועצתנו תהיה לנהל מו"מ מהיום והלאה על תעריפים אלו.